הרצועה של מישל אוק02

תגיות

Related Posts

Share This

הרצועה של מישל

בכל המדינה יש רק קטע אחד שהוא האהוב עלי מכל : 19 הקילומטרים השייכים לכביש מספר 90 בקטע שבין אשדות יעקב איחוד וצומת שאן.

 

19KMJPG

אתמול בעלייה מהבקעה צפונה הבנתי שההנאה הצרופה בקטע הזה של הכביש חלה בשני הכיוונים, מה שהופך אותו למקום שמבחינתי הוא המהנה ביותר לרכיבה בארץ הקודש. לא בית אורן, לא סדום ערד, לא בית גוברין, לא כיסופים, לא להבים, לא שום מקום אחר. זהו גן העדן שלי.

 

מדוע הדביל נהנה רק שם אתם שואלים?

 

אולי לאור העובדה כי אני רוכב רק שלוש שנים. במהלכן גיליתי שהכבישים הטכניים ( ורכיבת השטח) לא גורמות לי ולו קמצוץ של הנאה. ה"השחזות" פה ושם אולי מעלות את האגו ואתה מלטף את הרגלית הפצועה כאילו היתה הפטמה של הפילגש, אבל לי אין  שום סיפוק בעניין הזה של כבישים מפותלים ורכיבה טכנית הדוקה ומאתגרת.

 

אמנם זה מצטלם מצויין אבל תופעת ה"גירזון" או ה"השחזה" אינן בנויות עבורי. אולי זו ההגעה לגיל חמישים עם ילדים נהדרים בבית, אבל בכל מקרה אני סמוך ובטוח כי המלאך השומר עלי מאוד מבסוט מהעניין. 19 הקילומטרים הנפלאים שלנו יוצרות עבורי ההנאה מרובה לאור השילוב של מהירות וכביש שאתה רואה אותו מאופק לאופק. התובנה הזו מצמצמת פלאים את אחוזי ההפתעות ושיטת הרכיבה אותה אני מתעב בשם"מה שיהיה יהיה".